העיירה סלובודקה שממוקמת ממערב לנהר הוילייה, השתקעו בה יהודים בתקופות שבהן נאסר עליהם להתגורר בתחומי העיר עצמה.
לפני כ-150 שנה "הסבא מסלובודקה" הקים את ישיבת "כנסת ישראל", הידועה כ"ישיבת סלבודקה". אחת הישיבות המשפיעות ביותר ביהדות הליטאית עד היום, בזכות ההתייחסות ל'מוסר' - עבודה על מידותיו של האדם, לא רק בצד של קיום מצוות התורה. אלא גם בצד המחשבתי, היסודי והאמוני.
החורבן הראשון של הישיבה, התרחש בזמן מלחמת עולם הראשונה כשגורשו מהעיירה תלמידי הישיבה לעיר מינסק. החורבן השני היה כשחויבו בחורי הישיבה להתגייס לצבא הליטאי או ללמוד לימודי חול. בשל כך עברה הישיבה לארה"ק לעיר חברון, ולאחר ביטול החוק חזרו ללמוד בליטא.
החורבן השלישי קרה בזמן השואה האיומה כשבמשך מספר חודשים החלו הנאצים ועוזריהם ימ"ש בליטא - ברצח אכזרי, באכזריות נוראית של אלפי תושבי קובנה והסביבה הי"ד שרובם נורו ורק מעטים נשלחו למחנות ההשמדה. המעטים ששרדו את מחנות ההשמדה הגיעו לארה"ק, והקימו מחדש את הקהילה ואת המורשת של הישיבה הק'.
כיום ב"ה אלפים מבוגרי הישיבה התקבצו להם בערי ארה"ק והקימו בתי כנסת ומוסדות חינוך להנצחת המורשת והדרך הייחודית של שלימות המצוות והאדם. כשבאנו לעצב את ביהמ"ד החדש שמוקם בעיר אלעד, שמרנו על קו עיצובי פשוט, כמו שמתחנכים אליו. ושילבנו בתקרות "משרביות" מעץ כמו שיש בהיכל ישיבת סלבודקה. קיר המזרח מעוגל ולכן כל האלמנטים בקירות וארון הקודש, מסתיימים בקו מעוגל שיתן בעין מראה תואם וייחודי, כשמבמרכז התקרה אלמנט מרכזי אחד שימשוך את העין למרכז בית הכנסת.
|התמונות הם השראה ולא מחייבות ביצוע |
אבי אשר: Aviashe@Gmail.com
