ב"ה כיום אין כמעט בחור חסידי שלא משתייך ל'חבורה' אחת לפחות. החל מהחבורה של החסידות, ועד לחבורה בישיבה ובשכונה,שנפגשים מידי שבוע, וחווים שבתות, רגעי התעלות ושבת אחים, יחד.
וכך קורה שכמעט כל בחור לאחר נישואיו נתלש מהחיבור הזה, מה"ביחד" של החבורה, מרגעי האחווה והשותפות עם החברים. ובמקומם ישר מגיע לבית כנסת שמתפללים בו אברכים בגילאים שונים, ועם פער הגילאים - בא גם ריחוק ותחושה שכל אחד הוא לבד עם עצמו.
בחסידות ויזניץ באלעד הביאו חידוש בנושא. שלא עוד אברך מגיע לבית מדרש ולוקח לו זמן להתאקלם ולמצא חברה חדשה, אלא בנו ברחוב אחד שלושה בתי כנסת. כך שלכל אברך יהיה את סביבתו הקרובה שאיתם גדל בישיבה ואיתם ממשיך להתעלות יחד בחבורה אחת גם לאחר נישואיו.
כשבאו אלינו לעצב את היכל בית המדרש לצעירים "אהבת שלום" של חסידות ויזניץ באלעד. שמנו דגש מיוחד תחושת הביחד, שהחלק המרכזי בבית המדרש יהיה במרכז החלל, לכן התקרה עוצבה שתהיה מחולקת לארבע קווים, כמו הצריחים במבנה החיצוני שמזכיר את בית המדרש הישן של ויזניץ באירופה. כשהעין עולה ועולה בכל שלב נוסף של התקרה למרכז החלל ששם נברשת מפוארת ומתחתיה בימה מוגבהת.
בארון הקודש רצינו שיהיה המשכיות דווקא לביהמ"ד החדש של ויזניץ, ולכן הוא עוצב מעץ בסגנון דומה לארון הקודש המפואר שנבנה בבית מדרשו של האדמו"ר בבני ברק.
וכולנו תפילה שלאחר אלפיים שנות גלות נצטרף שוב ל'חבורה' אחת, "ויקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ", אמן.
|התמונות הם השראה ולא מחייבות ביצוע |
אבי אשר: Aviashe@Gmail.com
