ההנאה הכי גדולה שלי כמעצב, זה להמשיך את העבר המפואר של הקהילה או החסידות משנים עברו. לפעמים זה יהיה מבוסס על אלמנטים מהציון של הרבי זצוק"ל, או על בית כנסת ישן שהתפללו בו. אך תמיד אחפש המשכיות, ושחסיד שמתפלל בבית מדרש כיום, ירגיש כמו תפילה אצל הרבי זצוק"ל לפני עשרות או מאות שנים.
כך גם בעיצוב פנים בית המדרש תמיד יש משהו ייחודי בהמשכיות, לרוב זה דורש אומץ מצד בעלי המוסדות, שמגייסים ומוציאים מיליוני שקלים ובסוף הפיתוי והתחושה שלא מחדשים ועושים משהו חדש, אלא נצמדים להעבר המפואר של הקהילה מרתיעה אותם. ועושה שינויים בהתאם.
לכן כשהגיעו אלינו לעצב שטייטעל אמיתי של פעם, שמי שיסתובב בו ירגישלא מאה שנה אחורה אלא 300-400 (שכמובן אין כרגע אפשרות לפרט עליו) שמחתי מאוד, שסוף סוף יהיה באפשרותי לקבץ יחד עשרות עיירות יהודיות מרחבי אירופה, למקום אחד גדול ומרווח.
עם מגוון בתי כנסת שהינם העתקים מדוייקים מבית מדרש הבעש"ט, מקברו של ה'מאור עיניים' זי"ע, מציון רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע ועוד.
כשמידי בוקר וערב שבת אפשר לקפוץ לטבילה במקוה המפואר שהוא העתק ממקוה הבעש"ט במעזיבוז'.
אבל מה עושה מישהו שהגיע באישון לילה והוא צמא או רעב? כמובן, מגיע למרכז העיירה לביתו המשוחזר של ר' שעילה מקרעסטעיר זי"ע, שמשמש כהכנסת אורחים ובו אוכל ושתיה 24 שעות ביממה.
כל התאורה החיצונית מגיע מפנסי רחוב עתיקים נרות נפט ישנים, וכל הגדרות הם אך ורק מעץ וריצוף מאבן מחוספס. כך שיתן תחושה אותנטית.
|התמונות הם השראה ולא מחייבות ביצוע |
אבי אשר: Aviashe@Gmail.com
